אחד האתגרים העיקריים של הורים הוא לספק לילדים תזונה שתאפשר להם להתפתח באופן אופטימלי. ליתר דיוק, הקושי הוא לגרום לפעוטות ולזאטוטים לחבב מאכלים שהערך התזונתי שלהם גבוה. כדאי לזכור שלכולנו יש רגישויות שונות לגבי טעמים, מרקמים, המראה של מנות שונות וגם הריח. בגיל צעיר הרגישות גבוהה במיוחד, ולכן יש סיכון של ממש להתפתחות של אנטי כלפי מזונות מסוימים, עד כדי החרמתם במשך שנים רבות – ולכן חשוב להתנהל ברגישות, בזהירות ובחוכמה.

למאכלים שמבוססים על טונה יתרונות רבים: קל להכין אותם, הם בעלי ערכים תזונתיים גבוהים ואם הילד לומד ליהנות מהם הם יכולים לשמש גם כארוחת בוקר וגם כארוחת ערב, ובעצם גם כארוחת צהריים. בעמוד זה תמצאו טיפים שימושיים שיעזרו לכם לעזור לילדים להרחיב את המנעד הקולינרי שלהם, המלצות חשובות לגבי התנהגות ההורים בכל סיטואציה וגם רעיון מעניין לגבי השימוש בדג הפופולרי.

5 טיפים שעוזרים לילדים לגלות מאכלים חדשים

* מודל לחיקוי – ילדים מושפעים הרבה יותר מהמעשים של ההורים ופחות ממה שהם אומרים. הורים שלא נרתעים מלטעום מאכלים חדשים, למשל בארוחה עם המשפחה המורחבת, מעבירים מסר לילדים שכדאי לנסות דברים חדשים. הורים שנצמדים שוב ושוב לאותם מזונות מטמיעים בהם את המסר ההפוך.

* הדרגתיות – הסיכוי שילד יאכל למשל מוס טונה בפעם הראשונה שהוא נתקל בו נמוך. לעומת זאת, אם הוא יראה אותו על השולחן פעם-פעמיים, ובפעם השלישית יקבל ממנו כף אחד שתוגדר מראש כטעימה בלבד, וכך הלאה, הסיכוי להכניס את המנה לתפריט הקבוע עולה.

* מצב רוח מתאים – לא כדאי לנסות להציע לילד מאכלים חדשים כשהוא עייף או במצב רוח רע. גם אחרי יום עתיר ריגושים הסיכוי פחות גבוה.

* שילוב עם מזון אהוב – אם למשל הילד אוהב מאוד לאכול ביצה מקושקשת, אפשר לנסות להציע לו לשלב אותה עם טונה, וכך לתפוס שתי ציפורים במכה אחת. מומלץ להכין לו במקביל שתי גרסאות של המנה האהובה, אחת עם התוספת החדשה והשנייה כפי שתמיד מכינים לו – כך שהוא יוכל לדעת בוודאות שגם לא יחבב את האופציה החדשה עדיין יהיה לו מה לאכול, ולכן הוא ייגש למנה המשודרגת רגוע ופתוח באמת להתנסות.

* להכין ביחד איתו את הארוחה – כשמכינים יחד עם הילד מנה חדשה, הסיכוי שהוא יתחבר אליה גבוה יותר. אפשר רק להציג לילד את אופן הכנת המנה, להסביר לו בסבלנות מה עושים וכך ליצור אצלו בראש חיבור חיובי למאכלים עוד לפני שהוא טועם אותם, ואפשר גם ממש לשלב אותו בהכנה – בהתאם לגיל כמובן.

בכל מקרה לא לכעוס – חשיבותה של החוויה החיובית

עוד המלצה חשובה להורים היא לזכור שעצם הטעימה היא המטרה – ולאו דווקא התלהבות מהמאכל. אמנם מן הסתם ההורים רוצים שהילדים שלהם יטרפו את אותן לביבות טונה שהכינו להם, אבל הילד או הילדה הם בני אדם בפני עצמם וזכותם המלאה לפתח העדפות קולינריות שונות מאלה של ההורים.

בפרט חשוב מאוד לא לכעוס על ילדים שלא נהנים ממנה מסוימת. אין טעם להגיד להם משהו כמו "כל הילדים אוהבים את זה" – הם לא חייבים להיות כמו כולם, וממילא רגשות אשם או בושה לא מגדילים את הסיכוי להעשיר את התזונה (ובאופן כללי מייצרים רק בעיות רגשיות).

בנוסף כדאי מאוד לעודד את הילדים על עצם המוכנות לטעום. בדרך זו מפתחים אצלם סקרנות בריאה באופן כללי ומוכנות להתנסות בחוויות חדשות, תכונות שתורמות להתפתחות שלהם באופן כללי, גם מעבר לתזונה נכונה.

עוד מרכיב חשוב הוא סבלנות: אכילה בררנית היא תופעה נפוצה – וטבעית. עם השנים היא מתמוססת ומתפוגגת, בתנאי שההורים לא מייצרים חוויות שליליות סביב אוכל.

הערכים התזונתיים של הטונות

דג הטונה חי במים עמוקים, מהירות השחייה שלו גבוהה יחסית והוא יודע לשמור על טמפרטורת גוף רצויה בזכות רשת מסועפת של כלי דם שנמצאים מתחת לעור שלו. כשמסתכלים על דג טונה מבחינה תזונתית, היתרון העיקרי שלו הוא כמות החלבון הגדולה. בנוסף יש בו גם כמות גדולה של שומן שנחשב מצוין – שומן מסוג אומגה 3 שעוזר לתפקוד המוח ולמערכות נוספות בגוף. עוד מרכיבים חשובים הם אשלגן, מגנזיום ו-ויטמיני B.

המגנזיום – שנמצא גם בקטניות, דגנים מלאים, אגוזים ועלים ירוקים – מסייע לשרירים ולמערכת העצבים לתפקד באופן תקין, עוזר לשמור על קצב לב מתאים ולוקח חלק בוויסות של רמות הסוכר בדם. האשלגן עוזר לשמור על לחץ דם תקין, תורם לבריאות הלב, ומפחית את הסיכון להתכווצויות שרירים, בעיות עיכול ואבנים בכליות. הוא נמצא גם בקקאו, בננות, אבוקדו, משמשים, תרד, ברוקולי, עדשים מבושלות ועוד.

ארוחת ערב משפחתית מנצחת

מנה שמבוססת על טונה ושגם הורים וגם ילדים אוהבים היא ארוחת ערב מומלצת במיוחד – גם בזכות הערכים התזונתיים וגם כי האכילה בצוותא מגדילה כאמור את הסיכוי שהילדים יסכימו לטעום, ולאחר מכן גם לשלב באופן קבוע בתפריט.

דוגמה טובה למנה כזו היא פשטידת טונה. המצרכים הם 2 קופסאות טונה סטארקיסט בשמן, קוטג' (קופסה אחת), גבינה לבנה (קופסה אחת), רסק עגבניות (קטן), בצל אחד ופסטה (חבילה אחת – רצוי שבלולים או פסטה בעלת צורה דומה שתתאים לפשטידה).

ההכנה פשוטה: מבשלים את הפסטה, שוטפים ומסננים. מטגנים את הבצל עד להזהבה. מוסיפים לו את הטונה וגם מעט מלח ופלפל שחור וכן את הרסק. מצננים. לאחר מכן מוסיפים את הגבינה והקוטג' ואת הפסטה המבושלת, מערבבים היטב ואופים בחום של 180 מעלות עד שהפשטידה מתייצבת. ניתן לפזר מלמעלה פרוסות גבינה צהובה כחצי שעה אחרי התחלת האפייה.

שתף
אזור ראשי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x